בניה ירוקה הינו מונח רחב המתייחס למספר קטגוריות בתחומים מקבילים: שימוש בחומרים מתאימים ובלתי מזיקים, בחירת המיקום, חשיבה מתקדמת למניעת נזק עתידי ועוד שלל פרמטרים.
ישנן אפשרויות שונות ומגוונות לבניה ירוקה ברמות שונות על פי היכולת של כל אחד ואחת.
בעוד משפחה אחת תבסס את בניית הבית ע"י מקסום ניצול האור הטבעי בעזרת חלונות גדולים, משפחה אחרת תעדיף פרטיות רבה יותר ותשקיע במערכת סולארית על הגג.
אין נכון או לא נכון, הספקטרום הנו רחב ומגוון וכל אחד יפעל על פי יכולת, רצון והעדפה.
בניה, סביבה, אקולוגיה
המטרה העיקרית העומדת לנגד עינינו בבניה בת קיימה- היא היכולת להתקיים ולשרוד לאורך זמן תוך כדי שמירה על סביבה בריאה לדרי הבית.
או במילים אחרות: איכות חיים שאינה פוגעת באיכות הסביבה.
הבנייה הירוקה בישראל מושתתת על 3 עקרונות מרכזיים:
- התחשבות בסביבת הבניה-
בחירת המיקום וכיוון הצבת המבנה
- אדריכלות מותאמת אישית-
סידור נכון של חללי המרחב לפי הצורך, בית מגורים או עבודה
- שילוב טכנולוגיות לצריכת משאבים מושכלת-
מע' סולאריות או מע' לטיהור מים
יצירת סביבה נוחה המשתלבת במערכת האקולוגית ע"י הימנעות מפגיעה במשאבים הטבעיים והסביבה מצד אחד, ומהצד השני שימוש בחומרים ממוחזרים וידידותיים לסביבה, הן בתהליך הבניה והן לזמן המגורים אח"כ.
תקן ישראלי לבניה ירוקה
בשנת 2005 הושק לראשונה תקן הבנייה הירוקה (5281) בנייה בת קיימה, וקבע מדדים להגדרת מבנה כ"ירוק" על פי יכולת עמידה בתחומים שונים כגון ניצול אנרגיה טבעית, שימוש בחומרים ירוקים, ניהול וחדשנות, אופן פינוי פסולת, שימוש במים, תחבורה ועוד.
מטרת התקן הינה שאיפה לבנייה בר קיימא ע"י צמצום ההשפעות השליליות של תהליך הבנייה על הסביבה, כאשר כל אלמנט מזכה בניקוד ולבסוף סיכום הנקודות מזכה במספר כוכבים (אחד עד חמישה).
על אף שכיום התקן הינו וולונטרי, רשויות מקומיות רשאיות להחמיר ולדרוש עמידה בתקן כתנאי לקבלת היתר בניה.
באוגוסט 2019 כחלק מהחזון של רחובות "עיר ירוקה", אישרה הוועדה המקומית לתכנון ובניה את אימוץ התקן הישראלי לבניה ירוקה כמדיניות מחייבת לבניה בעיר.
אין זה נמנע כי זה רק עניין של זמן עד שהתקן יהפוך לחובה ויחול על כל בנייני המגורים הפרטיים ומשרדים בזמן הקרוב.
כמה זה עולה לנו?
על פי הערכת השוק, בניה ירוקה של בתי מגורים מוסיפה לעלות הבניה בין 2%-5%, אך בכל המקרים שנבדקו, השקעה זו מחזירה עצמה תוך מספר שנים בודדות.
מחקרים גדולים בתחום הדגימו כי עיקר החזר ההשקעה הינו בצמצום צריכת המים והאנרגיה. (להוסיף קישור פנימי לטיפים לחיסכון במים).
היבטים נוספים שנבדקו הינם שביעות הרצון ומדד איכות החיים, הבאים לידי ביטוי בשיפור התפוקות בעבודה, עליה בתוצאות לימודיות בקרב תלמידים וסטודנטים, ושיפור המצב הבריאותי.
בראיה מקרוסקופית יותר, בניה ירוקה בין אם פרטית או ציבורית, עוזרת למשק בחיסכון עלויות עקיפות של בניית תחנות כוח, הקטנת עול נטל על משק המים וייצור חשמל וכפועל יוצא שיפור בריאות הציבור על ידי הפחתת פליטת גזים והפחתה ניכרת בזיהום האוויר.
בניה קלה בישראל
או נכון יותר לומר בניה מתקדמת או בניה מודולארית, הינה שיט בניה אחרת מהנהוג בארץ והיא מבוססת על שלד פלדה או עץ עליו מורכבים לוחות מבניים מבודדים.
תחום הבניה הקלה כיום נמצא בראש החנית ומגוון האפשרויות וחומרי הלוחות מגוונים ונותנים מענה לכל בית וצורך.
הטכנולגיה מאפשרת שיפור הרמת החיתוך, וברמת החומרים המבודדים כך שיעמדו בתקנים המחמחרים ביותר בשוק.
לבניה קלה שני יתרונות בולטים על הבניה המסורתית בארץ (לבני בטון) והן פחות זמן ופחות כסף.
אז למה עדין רוב הבתים בארץ לא נבנים כך?
בעיקר הרגלים…
ולכן זה בדיוק הזמן להיכנס לאינדקס קבלני בניה קלה, לשוטט קצת באתרים, להכיר את החומרים ולצאת לדרך חדשה.
לבניית בית ב-4 חודשים במקום שנה וחצי!
חשיבות המועצה העולמית לבניה ירוקה
בשנת 1998 נוסדה המועצה העולמית לבניה ירוקה ((WGBC, על מנת לאגד ולתאם בין כל המועצות במדינות השונות את נושא הבניה הירוקה.
עיקר פעילות המועצה הינה לספק פלטפורמה עולמית לפיתוח עבודתן ושיתוף פעולה של המועצות המדיניות לבניה ירוקה.
בכל מדינה ישנה מועצה שעיקרה לקדם יישום ופיתוח בניה ירוקה ע"י קביעת תקנים, שיטות דירוג, פיתוח טכנולוגיות ואמות מידה אחידות לאיכות הבניה.
https://ilgbc.org/ (המועצה הישראלית לבנייה ירוקה ILGBC)
למידע נוסף ניתן לקרוא עוד באתר המועצה העולמית לבנייה ירוקה: